The post לבנת פורן: מעזיבת בית הספר בגיל 16 לחברת זכויות רפואיות appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: לבנת פורן עזבה את בית הספר בגיל 16 ואת הקיבוץ בגיל 34, עם שלושה ילדים קטנים ובלי כסף בבנק. היום היא מייסדת ויו"ר חברת לבנת פורן, זכויות רפואיות, ומספרת את הסיפור הזה בהרצאה "היו לי את כל הסיבות להיכשל, אז הצלחתי".
הנוסחה המקובלת להקמת עסק מצליח כוללת השכלה והון התחלתי. לפורן לא היה אף אחד מהם. זה בדיוק מה שהופך את הסיפור שלה לשיעור עסקי, מעבר לסיפור השראה.
פורן נולדה וגדלה בקיבוץ פלמ"ח צובה שבהרי ירושלים. בגיל 16 היא עזבה את בית הספר. בגיל 34 עזבה גם את הקיבוץ, אם לשלושה ילדים קטנים, עם אפס שקלים בחשבון.
רוב היזמים שמתחילים מאפס מתחילים לבד. היא התחילה עם משפחה שתלויה בה. זה משנה את כל החשבון: אין מרווח לטעויות ואין חודשים ארוכים בלי הכנסה.
חברת לבנת פורן, זכויות רפואיות מלווה אנשים במימוש זכויות מול ביטוח לאומי וגופים נוספים: קצבאות נכות, ועדות רפואיות, שמירת הריון ועוד. בעמוד המרצה שלה במרכז המרצים לישראל נכתב שבזכות המהפכה שהיא מובילה הגיעו מיליארדי שקלים מקופת המדינה לכיסי אזרחים זכאים.
המודל הזה מוכר לכל מי שעובד מול גופים ציבוריים. הזכויות קיימות על הנייר, אבל הדרך לממש אותן ארוכה ומבלבלת. מי שהופך את הדרך הזאת לפשוטה בונה עסק סביב פער אמיתי. לקוח שמגיע אחרי תאונה או מחלה לא מחפש ניירת נוספת. הוא מחפש מישהו שיודע איך עובדת המערכת.
בהרצאה של לבנת פורן היא מספרת ברגישות ובפתיחות על הדרך שעשתה, על הכישלונות ועל הפחדים שליוו אותה. הנושאים שעולים בה:
רוב מי שפותחים עסק מחכים לתנאים הנכונים. פורן פתחה בלעדיהם. השיעור המעשי פשוט: בודקים איפה יש פער שאנשים מתקשים לגשר עליו לבד, ובונים עליו שירות.
מי שעושה את הצעד הזה כעצמאי צריך לסדר מוקדם גם את הצד הכספי. אם אתם בשלב ההתלבטות, קראו למה עוסק פטור הוא לא תמיד החיסכון שנדמה, ובדקו מראש איך לגבות כסף כשהלקוח לא משלם בזמן.
רקע על הקיבוץ שבו גדלה מופיע בערך צובה בוויקיפדיה. ואם אתם מארגנים כנס צוות או ערב לעובדים, הרצאה של יזמית שהתחילה מאפס היא נקודת פתיחה טובה לשיחה על התמדה.
The post לבנת פורן: מעזיבת בית הספר בגיל 16 לחברת זכויות רפואיות appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post רכב על שם העסק: החיסכון במס קטן בהרבה ממה שמספרים לכם appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: רישום רכב פרטי על העסק אינו הופך את ההוצאה למוכרת במלואה. מס הכנסה מכיר בחלק מההוצאות בלבד, מע"מ על רכישת רכב פרטי אינו בר ניכוי, ושווי השימוש מתווסף להכנסה. לפני שמחליטים, צריך לחשב את העלות החודשית נטו מול נסועה עסקית אמיתית.
העצה שעוברת מפה לאוזן בין עצמאים נשמעת פשוטה: תרשום את הרכב על העסק ותחסוך מס. בפועל יש כאן שלושה חוקים נפרדים, לא אחד, וכל אחד מהם גוזר חלק מהחיסכון המדומה. מי שמחשב רק את תשלום החודש מגלה את השאר בדוח השנתי.
קראו גם: 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · ההחזר הגדול ממס הכנסה הוא לא בונוס. זה סימן שהתזרים שלכם דלף כל השנה · רוב העצמאים לא מנפחים הוצאות. הם מדווחים פחות מדי
מס הכנסה מגביל את ההכרה בהוצאות רכב פרטי: לפי תקנות ניכוי הוצאות רכב, נדרש החלק הגבוה מבין 45 אחוזים מכלל הוצאות הרכב, או ההוצאה בפועל פחות שווי השימוש. כלומר מתוך 3,000 שקלים בחודש על ליסינג, דלק, ביטוח וטיפולים, החלק שמוכר לרוב נע סביב 1,350 שקלים.
מע"מ עובד בהיגיון אחר. על רכישת רכב פרטי אין ניכוי תשומות, ובהשכרה או בליסינג תפעולי נהוג לנכות שני שלישים בלבד. ובביטוח לאומי אין הקלה כלל, כי הבסיס לחיוב נגזר מההכנסה החייבת לאחר ההתאמות האלה. מי שמנהל עוסק פטור לא מנכה מע"מ מראש, ולכן כל שיקול הרכב אצלו נשען על מס הכנסה בלבד.
ברכב שמועמד לרשות שכיר או בעל שליטה, שווי השימוש מתווסף לתלוש כהכנסה לכל דבר. הוא מחושב באחוזים ממחיר המחירון של הרכב, בסדר גודל של שניים עד שניים וחצי אחוזים בחודש, ולכן רכב יוקרתי מייצר חיוב מס חודשי כבד גם כשהוא עומד בחניה. רכב שעולה 200 אלף שקלים מוסיף סביב 4,500 שקלים להכנסה החייבת בכל חודש.
תיעוד הוא גם מה שמונע הפתעות בביקורת. מי שמדווח הוצאות רכב בגדול בלי אסמכתאות חוזר לאותה בעיה שמתוארת אצל עצמאים שמדווחים הוצאות בלי שיטה, ומשלם על זה בריבית והצמדה.
ההחלטה נגזרת ממספר אחד: כמה קילומטרים עסקיים אתם עושים בשנה. מתחת ל-15 אלף קילומטרים, רכב פרטי בלי רישום בעסק עם תיעוד נסיעות לרוב זול יותר מכל מסלול אחר. מעל 30 אלף קילומטרים, ליסינג פרטי לרכב מתחיל להחזיר את עצמו בזכות ביטול הסיכון בירידת ערך ובטיפולים.
נקודה נוספת: תזרים. ליסינג מחליף תשלום גדול אחד בתשלום חודשי קבוע, ולכן נוח לעסקים שסובלים מגביה איטית. אם ההחזר השנתי שלכם ממס הכנסה גדול, זה בדרך כלל סימן לתשלומי מקדמות גבוהים מדי, ולא הזדמנות לקנות רכב. ההיגיון הזה מוסבר בהרחבה במאמר על ההחזר הגדול ממס הכנסה.
הגדרות המסלול, מבנה העסקה והשוני בין ליסינג תפעולי למימוני מופיעים בערך ליסינג בוויקיפדיה.
פתחו את חשבונות הרכב של שנה אחורה, חברו דלק, ביטוח, טסט וטיפולים, הכפילו ב-0.45 וראו מה באמת נשאר כהוצאה מוכרת. עם המספר הזה תגיעו לפגישה עם רואה החשבון, ולא עם הסיסמה ששמעתם בקבוצת ווטסאפ.
The post רכב על שם העסק: החיסכון במס קטן בהרבה ממה שמספרים לכם appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post ההחזר הגדול ממס הכנסה הוא לא בונוס. זה סימן שהתזרים שלכם דלף כל השנה appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: מקדמות מס הכנסה נגזרות מהמחזור ולא מהרווח, ולכן עסק עם מחזור גבוה ורווחיות נמוכה מעביר למדינה הרבה יותר ממה שהוא חייב. אפשר להגיש בקשה להקטנת מקדמות במהלך השנה, והיא נבדקת מול דוחות ומסמכים. ההחזר שמגיע אחרי הדוח השנתי הוא תיקון של תשלום עודף, לא רווח חדש.
כל ינואר חוזרת אותה שיחה. עצמאי מקבל החזר של עשרות אלפי שקלים, מספר על זה בהתלהבות, וסוגר את העסקה בלב שלם. בפועל הוא פשוט מימן את תקציב המדינה במשך שנה שלמה מתוך הכסף שהיה אמור לשמש אותו לקניית ציוד, לגיוס, או לספיגת חודש חלש.
קראו גם: 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · רוב העצמאים לא מנפחים הוצאות. הם מדווחים פחות מדי · עוסק פטור נשמע כמו חיסכון, אבל לרוב העצמאים זו דווקא טעות יקרה
שיעור המקדמות שפקיד השומה קובע הוא אחוז מהמחזור החודשי או הדו חודשי, והוא נקבע על בסיס היסטוריית הדוחות של העסק. מי שהרוויח היטב לפני שנתיים ממשיך לשלם לפי אותו אחוז גם כשהמרווח נשחק. העסק משלם לפי העבר שלו ולא לפי ההווה. בשפה של רשות המסים בישראל זה מקדמה על חשבון המס הסופי, כלומר הערכה, ולא חשבון מדויק.
ההערכה הזאת נשברת בשלושה מצבים נפוצים.
כסף שיושב ברשות המסים הוא כסף שלא עובד. אתם לא יכולים לקנות בו מכונה, לשלם בו לספק בהנחה על מזומן, או להשתמש בו כרשת ביטחון בחודש גרוע. במקרים הגרועים העסק נכנס לאשראי חוץ בנקאי יקר בזמן שסכום דומה שוכב אצל המדינה.
הקטנת מקדמות אינה טריק, זאת בקשה מסודרת שמוגשת לפקיד השומה ונשענת על נתונים. צריך דוח רווח והפסד מעודכן לתקופה שחלפה, הסבר מה השתנה, ואסמכתאות לשינוי: חוזה שהסתיים, חשבוניות של השקעה חד פעמית, או נתוני מחזור שמראים ירידה. בקשה בלי מסמכים נדחית, ובקשה מנופחת מדי מייצרת חוב מס עם הפרשי הצמדה בסוף השנה.
כאן נכנסת האיכות של הספרים שלכם. עצמאים שמדווחים חלק מההוצאות מגיעים לבקשה הזאת עם תמונה מעוותת, ובדיוק בגלל זה דיווח חסר של הוצאות יוצא יקר פעמיים. גם הוצאות הרכב נכנסות לחשבון הזה, ומי ששוקל ליסינג פרטי לרכב צריך לדעת איך התשלום החודשי מתנהג בספרים לפני שהוא חותם.
התמונה ההפוכה מסוכנת לא פחות. עסק שצמח חזק משלם מקדמות לפי שנה חלשה, ומגלה בדוח השנתי חוב גדול שצריך לסגור בתשלום אחד. אם במקביל גם בחרתם מסלול מיסוי שלא מתאים לכם, הפער מתרחב, ולכן שווה לבדוק אם מצב עוסק פטור באמת משרת אותך או רק נוח לך. הפתרון אחד בשני הכיוונים: לא לחכות לדוח.
קבעו תזכורת לאמצע יולי ולאמצע נובמבר. בכל אחת מהן הוציאו דוח רווח והפסד מתחילת השנה, חשבו מה המס הצפוי על הרווח הזה, והשוו לסכום המקדמות ששילמתם עד אותו יום. פער של יותר מעשרה אחוזים לכל כיוון הוא סיבה להרים טלפון לרואה החשבון באותו שבוע, לא בינואר הבא.
The post ההחזר הגדול ממס הכנסה הוא לא בונוס. זה סימן שהתזרים שלכם דלף כל השנה appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post רוב העצמאים לא מנפחים הוצאות. הם מדווחים פחות מדי appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: הוצאה מוכרת רק אם שימשה בייצור ההכנסה ויש לה תיעוד, וחלק גדול מהעצמאים מוותר על הכרה בהוצאות לגיטימיות כי הקבלה אבדה או שהתשלום יצא מכרטיס פרטי. חשבון בנק עסקי נפרד, כרטיס אשראי ייעודי וסריקה מיידית של קבלות מחזירים אלפי שקלים בשנה.
הדימוי המקובל של העצמאי הוא מישהו שמחפש עוד קבלה לדחוף לתיק. אצל רואי חשבון התמונה הפוכה: תיקים מגיעים חסרים, בלי תיעוד נסיעות, בלי חשבוניות של ספקים קטנים, ובלי אסמכתאות על רכישות שבוצעו בכרטיס הפרטי. ההוצאה הייתה אמיתית. פשוט אין לה הוכחה.
קראו גם: 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · עוסק פטור נשמע כמו חיסכון, אבל לרוב העצמאים זו דווקא טעות יקרה · הלקוח לא משלם בזמן? הבעיה כנראה מתחילה אצלכם, לא אצלו
פקודת מס הכנסה מתירה ניכוי של הוצאה ששימשה בייצור ההכנסה באותה שנת מס. אין רשימה סגורה של מוצרים מותרים, יש מבחן של קשר לעסק. הוצאה מעורבת, כמו טלפון שמשמש גם את המשפחה, מוכרת בחלק יחסי בלבד, והחלק הזה קבוע בתקנות ולא נתון למשא ומתן עם פקיד השומה.
מי שרשום כעוסק פטור לא מקזז מע"מ על רכישות, ולכן רושם את העלות המלאה כולל המע"מ בצד ההוצאה. עוסק מורשה מפצל: המע"מ חוזר דרך הדיווח הדו חודשי, והסכום נטו נכנס לדוח השנתי.
הטבלה מסבירה למה הוויכוח על ארוחת צהריים עם לקוח מיותר, ולמה הפער האמיתי נמצא בהוצאות שגרתיות שאיש לא טורח לתעד.
שתי נקודות מרכזות את רוב הכסף. הראשונה היא הרכב: מי ששוקל ליסינג פרטי מול רכישה צריך לחשב את ההוצאה אחרי אחוז ההכרה, לא לפי גובה התשלום החודשי. השנייה היא ההפקדות הפנסיוניות: הפקדה לקרן השתלמות לעצמאים מוכרת כהוצאה עד תקרה שנתית, וגם חלק מדמי הביטוח הלאומי נכנס לניכוי.
עצמאי שמדווח מחזור של 400 אלף שקל ומפספס 12 אלף שקל הוצאות, משלם מס שולי על סכום שלא היה צריך להגיע לדוח. בשיעור של 31% זה קרוב ל-3,700 שקל בשנה אחת.
פקיד השומה לא מוחק הוצאה שנראית לו מוגזמת, הוא מבקש אסמכתה. בלי חשבונית או קבלה ההוצאה יורדת, ועל ההפרש מתווספים הפרשי הצמדה וריבית ממועד הדוח המקורי. במקרים של פערים גדולים נפתחת ביקורת ספרים שבודקת גם את השנים הקודמות, וזה הופך ויתור קטן על תיעוד לתיק שנמשך חודשים.
שמירת מסמכים נדרשת שבע שנים מתום שנת המס. סריקה לענן עונה על הדרישה, בתנאי שהקובץ קריא ומאורגן לפי שנים.
הכללים המלאים, כולל תקרות והתאמות שמתעדכנות מדי שנה, מפורסמים על ידי רשות המסים בישראל.
פתחו עכשיו את דף החשבון של שלושת החודשים האחרונים, סמנו כל חיוב שקשור לעסק ויצא מכרטיס פרטי, והעבירו את הרשימה לרואה החשבון לפני סגירת הרבעון.
The post רוב העצמאים לא מנפחים הוצאות. הם מדווחים פחות מדי appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post עוסק פטור נשמע כמו חיסכון, אבל לרוב העצמאים זו דווקא טעות יקרה appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: עוסק פטור לא משלם פחות מס הכנסה, הוא רק משוחרר מגביית מע"מ. מי שקונה ציוד ומשלם ספקים מפסיד את החזר המע"מ על ההוצאות, וגם מוגבל בתקרת מחזור שנתית. הבחירה תלויה בלקוחות ובהוצאות, לא בשם שנשמע פשוט יותר.
הרבה עצמאים חדשים בוחרים בעוסק פטור כי המילה פטור נשמעת כמו חיסכון. בפועל, הפטור הוא רק ממע"מ, לא ממס הכנסה או מביטוח לאומי. ולפעמים הוא עולה לכם יותר ממה שהוא חוסך.
קראו גם: 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · הלקוח לא משלם בזמן? הבעיה כנראה מתחילה אצלכם, לא אצלו · עצמאים משלמים מס מיותר. קרן השתלמות סוגרת חלק גדול מהפער
עוסק פטור לא גובה מע"מ מהלקוחות ולא מעביר אותו למדינה. נשמע נהדר, אבל יש צד שני. הוא גם לא מקבל בחזרה את המע"מ ששילם על הוצאות העסק, כמו ציוד, שכירות משרד או חומרי גלם. עוסק מורשה מקזז את המע"מ הזה, וזה יכול להצטבר לאלפי שקלים בשנה.
יש מקרים שבהם עוסק פטור הוא הבחירה הנכונה. בעיקר כשההוצאות נמוכות והלקוחות הם אנשים פרטיים.
מי שמוכר לעסקים אחרים נמצא במצב הפוך. הלקוח העסקי מקזז את המע"מ ממילא, כך שהמחיר עם מע"מ לא מרתיע אותו. באותה נשימה כדאי לזכור שעצמאים משלמים מס מיותר בלי קרן השתלמות, וזה חוסך הרבה יותר מהבחירה במעמד.
עצמאים רבים נשארים עוסק פטור מתוך עצלות, גם כשההוצאות שלהם גדלו. כל שנה הם מוותרים על החזר מע"מ משמעותי בלי לשים לב. הבחירה במעמד אינה החלטה חד פעמית, וכדאי לבחון אותה מחדש כשהעסק גדל.
טעות נפוצה נוספת היא להתעלם מהתקרה. מי שחוצה את תקרת המחזור השנתית הופך אוטומטית לעוסק מורשה, ולפעמים מגלה את זה מאוחר מדי מול רשות המסים. מעקב אחרי המספרים קשור ישירות לניהול תזרים נכון בעסק קטן.
גם עוסק פטור משלם מס הכנסה על הרווח וגם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. הפטור לא נוגע בהם בכלל. ההבדל היחיד הוא בטיפול במע"מ, ובניירת שקצת פשוטה יותר. מי שחשב שהמעמד יחסוך לו את עיקר המס פשוט טעה בהבנה.
יש גם השלכה על התדמית. חלק מהלקוחות העסקיים מעדיפים לעבוד מול עוסק מורשה, כי הם רוצים חשבונית עם מע"מ שאותה יקזזו. עוסק פטור מוציא קבלה בלבד, ולפעמים זה סוגר דלת מול לקוח גדול. שווה לשקול את זה עוד לפני שנרשמים.
לפני שרושמים עסק, עשו חשבון פשוט. כמה מע"מ תשלמו על הוצאות בשנה, ומי הלקוחות שלכם. אם ההוצאות גבוהות או הלקוחות עסקיים, מורשה כמעט תמיד עדיף. גם התמחור נכנס לתמונה, כי העתקת מחירים מהמתחרה מעוותת את ההחלטה הזאת עוד יותר.
הגדרות המעמד המדויקות והתקרות המעודכנות מפורטות בערך עוסק מורשה. אל תבחרו מעמד לפי איך שהשם נשמע.
The post עוסק פטור נשמע כמו חיסכון, אבל לרוב העצמאים זו דווקא טעות יקרה appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post הלקוח לא משלם בזמן? הבעיה כנראה מתחילה אצלכם, לא אצלו appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: איחורי תשלום מלקוחות הם לרוב תוצאה של תנאי גבייה מעורפלים, לא של לקוח בעייתי. חוזה ברור, חשבונית מיידית ומעקב שיטתי מקצרים את זמן הגבייה בעשרות אחוזים. הכסף בקופה חשוב מהכסף על הנייר.
בעלי עסקים נוטים להאשים לקוחות שמאחרים בתשלום. ברוב המקרים המקור נמצא בצד של העסק: תנאי תשלום שלא סוכמו מראש, חשבונית שנשלחת באיחור, והיעדר מעקב עקבי. עסק קטן שממתין שישים יום לכל תשלום עלול למצוא את עצמו בלי מזומן גם כשהוא רווחי על הנייר.
קראו גם: 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · עצמאים משלמים מס מיותר. קרן השתלמות סוגרת חלק גדול מהפער · ליסינג פרטי לרכב
רווחיות ותזרים הם שני דברים שונים. אפשר להרוויח מאה אלף שקל בשנה ועדיין להיכנס למינוס אם הכסף נכנס חודשיים אחרי שההוצאות יצאו. הבעיה חמורה במיוחד בעסקים שמשלמים לספקים ולעובדים בזמן אך מקבלים מהלקוחות באיחור. זו אחת מטעויות התזרים שמפילות עסקים קטנים, ולא תמיד שמים לב אליה בזמן.
ההסכמה על מועד ואופן התשלום צריכה להיסגר לפני תחילת העבודה, בכתב. לקוח שיודע מראש שהתשלום הוא שוטף פלוס שלושים, ולא שוטף פלוס תשעים, מתנהג אחרת. גם דמי איחור מוגדרים מראש משנים את הסדר בו הלקוח בוחר את מי לשלם.
גבייה טובה היא תהליך קבוע, לא תזכורת מביכה ברגע האחרון. הגדירו נוהל פשוט וחזרו עליו בכל חשבונית.
תמחור נכון קשור ישירות לגבייה. עסק שמתמחר נמוך מדי לחוץ יותר על כל תשלום, ולכן כדאי לבדוק אם אתם מתמחרים לפי המתחרים במקום לפי העלויות שלכם. מרווח בריא מקטין את התלות בתשלום בודד.
אמצעי גבייה נוחים ללקוח מקצרים את זמן ההמתנה. הוראת קבע, סליקת אשראי אונליין וקישור תשלום בתוך החשבונית מסירים חיכוך, והלקוח משלם כשקל לו ולא כשהוא זוכר. עסק שמאפשר רק העברה בנקאית ידנית מזמין עיכובים.
גם מקדמה משנה את התמונה. בקשת עשרים עד שלושים אחוז מראש מסננת לקוחות רציניים ומקטינה את החשיפה אם העסקה נתקעת. בפרויקטים ארוכים כדאי לפצל לתשלומים לפי אבני דרך, כך שהכסף נכנס לאורך הדרך ולא רק בסוף.
לא כל לקוח שווה מאמץ גבייה. לקוח שמאחר פעם אחר פעם, מתווכח על כל חשבונית ודורש הנחות, עולה לכם יותר ממה שהוא מכניס. לפעמים הצעד העסקי הנכון הוא להפסיק לעבוד איתו ולפנות זמן ללקוחות משלמים.
מנגד, לקוח ותיק שמאחר פעם אחת בגלל תקלה נקודתית לא מצדיק יחס נוקשה. ההבחנה הזאת דורשת נתונים, לא תחושות. מי ששוקל להרחיב את הצוות צריך לזכור שגבייה יציבה היא תנאי מקדים, כמו שמראה הניתוח על העיתוי הנכון לגייס עובד. רקע כללי על ניהול תזרים מזומנים אפשר לקרוא בוויקיפדיה. התחילו מהחוזה, המשיכו למעקב, ורק בסוף דברו על סנקציות.
The post הלקוח לא משלם בזמן? הבעיה כנראה מתחילה אצלכם, לא אצלו appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post עצמאים משלמים מס מיותר. קרן השתלמות סוגרת חלק גדול מהפער appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: קרן השתלמות לעצמאים היא אחד ממקלטי המס הבודדים שנשארו זמינים לבעל עסק. הפקדה שנתית בגבולות התקרה מוכרת כהוצאה ומקטינה את המס, והרווח בקרן פטור ממס רווחי הון עד לתקרה. אחרי שש שנים הכסף נזיל לכל מטרה.
רוב העצמאים מזהים קרן השתלמות עם שכירים, ומדלגים עליה. זו טעות שעולה כמה אלפי שקלים בשנה. עצמאי רשאי לפתוח קרן בעצמו, להפקיד לבד, וליהנות משתי הטבות מס נפרדות באותה הפקדה.
קראו גם: 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · ליסינג פרטי לרכב · קבלנים חושבים שעובד זר זול יותר. החשבון האמיתי מפתיע
ההטבה הראשונה היא הכרה בהוצאה. חלק מההפקדה השנתית מוכר כהוצאה מוכרת ומקטין את ההכנסה החייבת. עצמאי במדרגת מס שולי של 35 אחוז שמפקיד את הסכום המוכר חוסך מאות עד אלפי שקלים במס באותה שנה. זה כסף שאחרת היה הולך למדינה.
ההטבה השנייה גדולה יותר לאורך זמן. הרווח שנצבר בקרן פטור ממס רווחי הון עד לתקרת ההפקדה המוטבת. בהשוואה לתיק השקעות רגיל, שבו כל רווח ממוסה ב-25 אחוז, הפטור הזה מצטבר לסכום משמעותי בעשור. מי ששוקל היכן להשקיע עודפים כדאי שישווה זאת לחלופות כמו נדל"ן, בדיוק כפי שבודקים ליווי משקיעים בנדל"ן לפני החלטה.
ההטבה מוגבלת בתקרה שנתית שנגזרת מההכנסה. הפקדה מעבר לתקרה עדיין חוקית, אבל מאבדת את יתרון המס. הטבלה מראה את ההיגיון בקצרה.
המספרים המדויקים משתנים משנה לשנה, ולכן כדאי לאמת את התקרה העדכנית מול רואה חשבון או מול פרסום רשמי. אפשר לקרוא את ההגדרה המסודרת בערך קרן השתלמות בוויקיפדיה.
ההבדל הבולט מול קופת גמל או פנסיה הוא הנזילות. אחרי שש שנים מההפקדה הראשונה הכסף פנוי למשיכה לכל מטרה, ללא קנס וללא ייעוד לפרישה. זה הופך את הקרן לכלי גמיש: אפשר להשאיר אותה לצמיחה ארוכת טווח, או למשוך בשנה חלשה כדי לגשר על תזרים. אותה גמישות היא בדיוק מה שחסר לעסקים שנקלעים לאחת טעויות התזרים שמפילות עסקים קטנים.
עוצמת ההטבה תלויה במדרגת המס. עצמאי במדרגה גבוהה, של 35 עד 47 אחוז, מרוויח יותר מההכרה בהוצאה, כי כל שקל מוכר חוסך לו יותר מס. עצמאי במדרגה נמוכה נהנה בעיקר מהפטור על הרווח לאורך זמן. גם בעל הכנסה לא יציבה מרוויח, כי אפשר להתאים את גובה ההפקדה לשנה טובה ולצמצם בשנה חלשה. הכלל פשוט: ככל שהמס השולי גבוה יותר, כך ההפקדה כדאית יותר.
הפתיחה פשוטה, אבל יש כמה נקודות שמפילות עצמאים כל שנה.
ההחלטה על גובה ההפקדה דומה במהותה לכל החלטה עסקית שקולה, כמו הבחירה בין ליסינג או קנייה לרכב העסקי: מסתכלים על המספר נטו אחרי מס, לא על הסכום הנקוב. פתחו קרן השנה, הפקידו את הסכום המוכר, וסמנו תזכורת לדצמבר.
The post עצמאים משלמים מס מיותר. קרן השתלמות סוגרת חלק גדול מהפער appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post ליסינג פרטי לרכב appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: ליסינג פרטי הוא שכירות רכב חדש לתקופה קצובה, בדרך כלל 36 חודשים, בתשלום חודשי קבוע שכולל ביטוח, טיפולים ורישוי. הוא מתאים למי שרוצה ודאות תקציבית ורכב חדש בלי מקדמה גבוהה ובלי התעסקות בתחזוקה, אבל לא בונה בעלות על הרכב. לפני חתימה חשוב לבדוק את מכסת הקילומטרים, את העלות הכוללת מול שווי הרכב, ואת תנאי היציאה מההסכם.
מי שמחפש רכב חדש בלי להוציא עשרות אלפי שקלים מראש מגיע מהר לשתי אפשרויות: הלוואה לרכב או ליסינג פרטי. השנייה תפסה תאוצה בישראל בעיקר בקרב שכירים ועצמאים שרוצים תשלום חודשי אחיד וצפוי. במקום להתמודד עם ירידת ערך, תיקונים ומכירה עתידית, משלמים סכום חודשי אחד וקבוע ומקבלים רכב מתוחזק. בתמורה מוותרים על הבעלות בסוף התקופה.
בליסינג פרטי חברת הליסינג רוכשת את הרכב ומשכירה אותו לכם לתקופה מוגדרת. התשלום החודשי מגלם את ירידת הערך הצפויה, את המימון ואת השירותים הנלווים. בסיום התקופה מחזירים את הרכב, ולעיתים קיימת אופציה לרכוש אותו לפי שווי שנקבע מראש. הפיתוי המרכזי הוא התשלום החודשי הנמוך שנראה אטרקטיבי על הנייר, אבל הוא בדיוק מה שמסתיר לפעמים עלות כוללת גבוהה יותר לאורך זמן.
ההבדל המרכזי הוא שאלת הבעלות. בהלוואה הרכב שלכם מהיום הראשון, על כל המשמעויות. בליסינג אתם משלמים על השימוש בלבד. בעלי עסקים ועצמאים רבים עורכים את אותה השוואה גם מול ליסינג או קנייה לרכב העסקי, שם נכנסים לתמונה גם שיקולי מס. הטבלה מסכמת את עיקרי ההשוואה בצד הפרטי:
ליסינג פרטי משתלם בעיקר למי שמחליף רכב כל שלוש עד ארבע שנים, נוסע בהיקף קילומטרים צפוי, ומעדיף תקציב חודשי קבוע על פני התעסקות בתחזוקה ומכירה. הוא מתאים גם לעצמאים שרוצים לשמור על תזרים יציב ולהימנע מהוצאה חד פעמית גדולה. לעומת זאת, מי שנוסע הרבה מעבר למכסה, או שמתכנן להחזיק ברכב שנים רבות, לרוב ייצא מרוויח יותר בקנייה.
לפני שסוגרים, כדאי להשוות בין כמה חברות ולבחון מסלולים שונים, למשל דרך ליסינג פרטי באתר באדג'ט, כדי לראות איך אותו דגם מתומחר בתנאים שונים. השוואה כזו חושפת פערים משמעותיים במכסת הקילומטרים ובשירותים הכלולים. הגדרות המונח וההיסטוריה של מודל הליסינג מפורטות גם בערך ליסינג בוויקיפדיה.
The post ליסינג פרטי לרכב appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post קבלנים חושבים שעובד זר זול יותר. החשבון האמיתי מפתיע appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: העסקת עובדים זרים בבנייה כרוכה בהיתר, אגרות, ביטוח רפואי ומגורים הולמים, כך שהעלות בפועל גבוהה מהשכר לבדו. קבלן שמתכנן נכון מרוויח מהיציבות והמיומנות, אבל מי שמזלזל ברגולציה חשוף לקנסות כבדים. הכל מתחיל בהבנת מכסות ההיתרים והחובות מול המדינה.
קבלנים רבים פונים לעובדים זרים כי הם מדמיינים שכר נמוך. המספר הזה מטעה. עובד זר בבנייה גורר שרשרת עלויות והתחייבויות שלא קיימות בהעסקה מקומית, ומי שלא מכניס אותן לתמחור מגלה זאת מאוחר מדי.
העסקה חוקית מתחילה בהיתר ממשרד הפנים ובמכסה שנקבעת לענף הבנייה. בלי היתר תקף, הקבלן חשוף לקנס גבוה ולסגירת אתר. בגלל זה חברות שמתמחות בעובדים זרים לבניין מטפלות בכל הביורוקרטיה מול הרשויות, מה שחוסך לקבלן טעויות שעולות ביוקר.
מעבר להיתר, החוק מחייב ביטוח רפואי פרטי, מגורים העומדים בתקן, והפקדה לקרן שתלווה את העובד בסיום העסקתו. אלה לא המלצות אלא חובות שנאכפות בפועל.
ההשוואה הנכונה היא לא שכר מול שכר, אלא עלות כוללת מול תפוקה.
כשמכניסים את כל הרכיבים, הפער בשכר מצטמצם. היתרון האמיתי הוא היציבות: עובד שמגיע לתקופה ארוכה חוסך גיוס והכשרה חוזרים. בדיוק כמו שראינו איך טעויות תזרים מפילות עסקים קטנים, גם עלויות עבודה לא צפויות שוחקות רווח בפרויקט.
העסקה לא תקינה חושפת את הקבלן לתביעות ולקנסות. פירוט מלא של המסגרת החוקית מופיע בערך על עובדים זרים בישראל, וזה בסיס טוב לבדוק מול כל מתווך.
גם אחרי שהעובד הגיע לאתר, האחריות לא נגמרת. יש לשמור תלושי שכר, אישורי היתר וביטוח, ותיעוד שעות עבודה, כי בביקורת של רשות האוכלוסין הנטל להוכיח העסקה תקינה מוטל על הקבלן. תיעוד חסר הופך גם העסקה כשרה לחשופה לקנס. ניהול מסודר של המסמכים מהיום הראשון חוסך התרוצצות ברגע האמת ומגן על הרישיון הקבלני.
הטעות הנפוצה היא לתמחר לפי שכר בלבד ולהתעלם מהעלויות הנלוות. הכניסו להצעה את האגרות, המגורים והביטוח, ופרסו אותן על משך הפרויקט. מי שמתמחר לפי המספר הזול מדי מפסיד כסף על כל חודש עבודה, בדיוק כמו קבלן שמעתיק תמחור מהמתחרים בלי להבין את המבנה שלו.
בקשו ממתווך אחד לפחות רשימת קבלנים שכבר עבדו איתו, והתקשרו לשאול. שיחה אחת עם קבלן שהעסיק דרך אותו גורם חושפת יותר מכל מצגת.
The post קבלנים חושבים שעובד זר זול יותר. החשבון האמיתי מפתיע appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>The post אם אתם מחכים שיהיה "מספיק כסף" כדי לגייס עובד, כבר איחרתם appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>בקצרה: רוב בעלי העסקים מגייסים את העובד הראשון רק כשהם כבר קורסים תחת העומס. אז הבחירה נעשית בפאניקה ולעיתים קרובות באדם הלא נכון. החלטה מוקדמת ומחושבת חוסכת חודשים של שחיקה וטעויות יקרות.
ההנחה הרווחת אומרת שגיוס העובד הראשון מגיע כשהעסק "בשל" מבחינה כספית. בפועל, הרוב מוחלט של בעלי עסקים עצמאיים מזהים את הצורך הרבה אחרי שהוא נוצר. הם עובדים שבעים שעות בשבוע, דוחים לקוחות, ואומרים לעצמם שעוד קצת הם יסתדרו לבד. הבעיה היא שהמחיר של האיחור הזה לא מופיע בדוח הרווח וההפסד. הוא מופיע בשחיקה ובאיכות שיורדת.
קראו גם: ליווי משקיעים בנדל"ן: מתי זה מחזיר את ההשקעה, ומתי אתם משלמים על יועץ מיותר · 5 טעויות תזרים שמפילות עסקים קטנים · המתחרה שלכם לא יודע לתמחר, אז למה אתם מעתיקים ממנו?
המקור המהימן לכך הוא ההבנה הבסיסית של איך פועל עסק קטן: המשאב הנדיר בו הוא לרוב זמן הבעלים, לא ההון. ברגע שהזמן הזה מתמלא במשימות שאדם אחר יכול לבצע, הצמיחה נעצרת.
הרבה בעלי עסקים ממתינים לרף הכנסה מדומיין לפני שהם מגייסים. זו מדידה שגויה. הסימן המדויק הוא כמה שעות בשבוע אתם משקיעים במשימות שאפשר להעביר הלאה: הנהלת חשבונות בסיסית, מענה לפניות, תיאום, אריזה ומשלוח. אם אתם עוברים עשר עד חמש עשרה שעות שבועיות על עבודה כזו, כבר שילמתם על עובד שלא גייסתם. הכסף שלא נכנס מלקוחות שלא טופלו גדול מהמשכורת.
לפני קבלת ההחלטה כדאי לבחון את תזרים מזומנים של שלושת החודשים הקרובים, לא של החודש האחרון בלבד. עובד הוא הוצאה קבועה שנכנסת לתוקף מיד, בעוד שההחזר עליה מגיע בהדרגה.
העלות הגלויה היא השכר, אבל היא רק חלק מהתמונה. מעסיק משלם גם ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, ימי חופשה ומחלה, וזמן הכשרה שבו התפוקה נמוכה. בגיוס ראשון נהוג להוסיף כשלושים אחוז מעל השכר ברוטו כדי לקבל את העלות המלאה למעסיק. מי שמתעלם מכך ומבסס את התקציב על השכר הנקוב בלבד, מגלה חור בתקציב תוך חודשיים.
בדיוק כמו החלטה על ליסינג עסקי, גיוס עובד הוא התחייבות חודשית קבועה שקשה לבטל מהר. לכן השאלה אינה רק אם אתם יכולים לשלם החודש, אלא אם תוכלו לשלם ברצף גם בחודש חלש.
הטעות הנפוצה היא לגייס בהילות אחרי תקופה של קריסה, ואז לבחור את המועמד הראשון שנראה סביר. גיוס מתוך מצוקה כמעט תמיד גרוע יותר מגיוס מתוך תכנון. הנה הנקודות שבהן בעלי עסקים מועדים:
הנקודה השלישית קריטית. אם התמחור של מה שאתם מוכרים לא הוטמע בו עלות של כוח אדם, כל עובד שתגייסו יאכל ישירות מהרווח. הרבה עסקים מגלים באיחור שהמחיר שגבו התאים רק לבעלים שעובד לבד ומוותר על שכר לעצמו.
אין תשובה אחת. עסק עונתי ירוויח מפרילנסרים שנכנסים לפי גלי העומס. עסק עם זרם פניות יומיומי קבוע יזדקק לשכיר, לרוב בהתחלה במשרה חלקית שמתרחבת לפי הצורך. הכלל המנחה פשוט: התחילו קטן ומדיד, הגדירו יעד ברור לתקופת הניסיון, ובנו נוהל כתוב עוד לפני היום הראשון. גיוס נכון לא נמדד בכמה מהר מילאתם משרה, אלא בכמה זמן איכותי הוא שחרר לכם לעבודה שרק אתם יכולים לעשות.
צילום: Pavel Danilyuk / Pexels
The post אם אתם מחכים שיהיה "מספיק כסף" כדי לגייס עובד, כבר איחרתם appeared first on BizTime עסקים ישראל.
]]>